היום הארוך בשנה והשפעתו על פריחה

השמש מרוחקת מכדור הארץ מרחק של 150 מליון קילומטר ומורכבת ממימן
והליום. מקור האנרגיה שלה הוא הפיכת הליום למימן, אשר עוברת בצורת
קרינה לחלל. חלק מקרינה זו מגיע לכדור הארץ בצורת אור וחום. כידוע,
בכל רגע נתון, פונה מחצית כדור הארץ לכיוון השמש ולכן היא מוארת יום(,
בעוד שהמחצית השניה אינה מקבלת את קרינת השמש ולכן היא חשוכה.
הקו המפריד בין המחצית החשוכה לזו המוארת נקרא קו ההארה )זהו גם קו
הזריחה והשקיעה(.
כדור הארץ מסתובב סביב השמש על ציר שאינו ניצב למסלול הסיבוב אלא
230 . מסיבה זו נוצרות עונות השנה השונות כמו גם
מוטה בזווית של כ-
משך זמן ההארה. היום הארוך בשנה הוא 21 ביוני ובאירופה מציינים את היום
כ"יום אמצע הקיץ".
בשנים האחרונות נעשית הכוונה של פרחי קיץ לפריחה בחורף, באמצעות
שימוש באור מלאכותי להארכת היום. לצד זאת, נבחנת השפעת ההעשרה
של הצמח בפיטוכרום, החלבון המעורב בקליטת האור לצורך פריחה.
תהליך זה נעשה על-ידי העברת הגן המכיל את הפיטוכרום, לפרחי קיץ
באמצעות הנדסה גנטית. שיטה זו תביא לפריצת דרך מעשית וחסכנית
בגידול של פרחי הקיץ בחורף בישראל.