לוחות וטבלאות משמשים לסיוע בארגון ידע כמו התאמת תאריכים לימים, תיעוד מידע וכמובן סיוע בתהליכי מיפוי.
לאורך אלפי שנים, האנושות נעזרת בלוחות שנה שונים המבוססים על מחזוריות בטבע. הלוח העברי, שהונהג לאחר חורבן בית שני והיציאה לגלות, מבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש והוא בן 354 ימים כאשר כל 4 שנים מתווסף חודש לשנה הנקראת "מעוברת". הלוח המוסלמי, שהונהג בשנת 633 לספירה, מבוסס על זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ והוא בן 354 ימים (ללא שנים מעוברות) הלוח הגרגוריאני, המשמש כמעט את כל עמי העולם, מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש והוא בן 365 ימים. הלוח הסיני פועל במחזור של 60 שנה וכל שנה במשך שנתיים רצופות נושא שם הקשור לאחד מחמשת היסודות: מים, עץ, אש, אדמה ומתכת (בסדר זה). לוח השנה של בני המאיה מבוסס על מחזור שנמשך 18,980 ימים שהם 52 שנים…
הטבלה המחזורית, גם היא לוח, של שיטת מיון (טקסונומיה) שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב- 1869. הטבלה מציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם. הטבלה מסודורת בשורות וטורים היוצרים קבוצות יסודות שיש להן תכונות משותפות. מוצקים – בצד שמאל, גזים – בצד ימין (למעט מימן שנמצא בצד שמאל), מתכות – בצד השמאלי ובמרכז הטבלה (למטה), ויסודות שאינם מוליכים זרם חשמלי – בצד ימין של הטבלה.
